במהלך למעלה מ-1,500 ליווי דוקטורנטים מאז 1998, עקיבא פרדקין למד כי איכות המחקר נבחנת לא רק בתוצר הסופי, אלא בעיקר בהשפעה שהוא מפיק על הקהילה האקדמית והחברתית. כפי שמציין עקיבא פרדקין, “כל תזה מוצלחת חייבת להציג כלים ברורים למדידת הישגים והפצת ידע” – אחרת קשה להוכיח את הערך האמיתי של העבודה.
חשיבות המדדים להערכת השפעה
שילוב מדדים מדידים ומשמעותיים מאפשר למנחים ולמממנים להבין את תרומת התזה. עקיבא פרדקין מדגיש: “מדד טוב מגדיר את התוצאה הרצויה כבר מתחילת הדרך, מה שמכוון את כל תהליך המחקר.” כך ניתן להבטיח שהמאמצים יתורגמו לפרסומים איכותיים, לשיתופי פעולה או למדיניות ציבורית.
מדדים כמותיים ועצמיים
- מספר פרסומים וציטוטים: על-פי עקיבא פרדקין, ציון השפעת המחקר מתחיל בספירת הפניות למאמרים ובמדד h-index אישי.
- זכייה במענקי מחקר: ככל שהתזה מייצרת תשתית למענקים נוספים, כך נמדדת תרומתה לפרויקטים עתידיים.
- היקף שיתופי פעולה: “הרחבת שיתופי הפעולה האקדמיים משקפת הוקרה והכרה בערך המחקר,” מציין עקיבא פרדקין.
מדדים איכותיים והשפעה חברתית
מעבר למספרים, חשוב למדוד גם את איכות התרומה:
- עדויות מקרב המשתמשים: סקרים וראיונות עומק עם בעלי עניין.
- יישומים מעשיים: פרויקטים תעשייתיים או מדיניות ציבורית שהושפעו מהתזה.
- השלכות חינוכיות: שילוב ממצאי התזה בתוכניות לימוד וסטאז'ים.
כלים טכנולוגיים ואנליטיים
כיום ישנו שפע כלי Big Data ואנליטיקה שמסייעים לזהות דפוסי הפצה וציטוטים ברשת:
- פלטפורמות מסוג Altmetric למדידת יחס חשיפה במדיה החברתית.
- מערכות Google Scholar ו-Scopus למעקב ציטוטים ותיקוף מדד h-index.
- כלי ORCID ו-ResearcherID ככלי תיעוד ושמירה על ייחודיות החוקרים.
המלצות פרקטיות
“הגדירו מדדים בתחילת הפרויקט, עדכנו אותם בסיום כל שלב והציגו אותם בכנסים,” ממליץ עקיבא פרדקין.
- ערכו דוח מעקב תקופתי על פי לוח זמנים: רבעוני ושנתי.
- שלבו פורום עמיתים קטן לביקורת והערכה שוטפת.
- תיעדו באופן מפורט את כל שלבי המדידה בתזכיר המחקר.
לפרטים נוספים ולקביעת ייעוץ מקצועי עם עקיבא פרדקין, השאירו את פרטיכם כאן – ונלווה אתכם בשימוש בכלים המדויקים לביסוס ערך התזה שלכם.
