הרבה חוקרים מתחילים חושבים שכדי לבנות שאלון מספיק לכתוב רשימה של שאלות טובות ולשלוח אותה למשתתפים. בפועל, שאלון שנכתב כך מוביל פעמים רבות לנתונים שקשה להסיק מהם משהו.
שאלון הוא כלי מדידה, בדיוק כמו מד חום. אם הכלי לא מדויק, גם הניתוח הסטטיסטי הכי מתוחכם לא יציל את המחקר. פרופסור עקיבא פרדקין, שלימד שנים רבות שיטות מחקר וסטטיסטיקה, מציין שרוב הבעיות בשאלונים מתחילות כבר בשלב הכתיבה, הרבה לפני ניתוח הנתונים.
מה זה תוקף ולמה הוא חשוב?
תוקף פירושו שהשאלון באמת מודד את מה שהוא אמור למדוד. למשל, אם רוצים לבדוק שביעות רצון מהעבודה, השאלות צריכות לעסוק בשביעות רצון ולא רק בגובה השכר.
כדי לחזק את התוקף כדאי להתחיל מסקירת הספרות, כלומר מעבר מסודר על מחקרים קודמים בנושא. הרבה פעמים כבר יש שאלון שנבדק במחקרים קודמים, ואפשר להשתמש בו או להתאים אותו. דרך נוספת היא לבקש מכמה מומחים בתחום לעבור על השאלות ולהעיר.
מהימנות: האם התשובות עקביות?
מהימנות פירושה שהשאלון נותן תוצאות יציבות. אם אותו אדם ימלא את השאלון פעמיים בתנאים דומים, התשובות שלו צריכות להיות קרובות. כשכמה שאלות בודקות את אותו נושא, גם התשובות להן צריכות להיות קשורות זו לזו.
את המהימנות בודקים בכלים סטטיסטיים מוכרים, למשל מדד אלפא של קרונבך. התוצאה היא מספר בין אפס לאחת, וככל שהוא גבוה יותר, השאלות שבודקות את אותו נושא עקביות יותר זו עם זו. כדאי להכיר את הכלים האלה מראש ולהתייעץ עם המנחה או עם יועץ סטטיסטי לגבי הבדיקה שמתאימה למחקר שלכם.
טעויות נפוצות בכתיבת שאלות
יש כמה טעויות שחוזרות שוב ושוב בשאלונים של חוקרים מתחילים:
- שאלה כפולה, ששואלת על שני דברים בבת אחת, כמו "האם המנהל שלך הוגן ותומך?"
- שאלה מכוונת, שרומזת מה התשובה הנכונה
- מילים מקצועיות שהמשתתפים לא מכירים
- סולם תשובות לא מאוזן, עם יותר אפשרויות חיוביות משליליות
למה לא לוותר על מחקר מקדים?
לפני שמפיצים את השאלון לכל המשתתפים, כדאי להעביר אותו לקבוצה קטנה. המטרה היא לבדוק אם השאלות ברורות, כמה זמן לוקח למלא את השאלון ואם יש שאלות שרבים מדלגים עליהן. התיקונים בשלב הזה קלים, ואחרי איסוף הנתונים כבר אי אפשר לתקן.
אחרי המחקר המקדים כדאי לשבת עם התוצאות ולשאול כמה שאלות פשוטות. האם יש שאלות שכמעט כולם ענו עליהן אותה תשובה? שאלה כזו לא מבחינה בין משתתפים, ואולי כדאי לנסח אותה מחדש. האם היו הערות של משתתפים שלא הבינו מונח מסוים? זה סימן לפשט את השפה.
חשוב גם לחשוב על הסדר. שאלות רגישות, כמו שאלות על הכנסה או על יחסים בעבודה, עדיף למקם בהמשך השאלון ולא בפתיחה. כשמשתתף מרגיש בנוח כבר מההתחלה, הסיכוי שימלא את השאלון עד הסוף ויענה בכנות עולה.
ולבסוף, כדאי לשמור תיעוד של כל השינויים שנעשו בשאלון ושל הסיבות להם. התיעוד הזה יעזור מאוד בכתיבת פרק השיטה ובתשובה לשאלות של הבוחנים.
לסיכום, שאלון אמין נבנה בשלבים: מתחילים מהספרות הקיימת, כותבים שאלות פשוטות וברורות, בודקים תוקף ומהימנות ועורכים מחקר מקדים. ההשקעה הזו בתחילת הדרך חוסכת הרבה תסכול בהמשך, ומאפשרת לנתונים לענות באמת על שאלת המחקר.
